פורט ול
 | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
ספרד  |
| מיקום |
סיוטט וליה |
| קואורדינטות | 41°22′36″N 2°11′05″E / 41.37675°N 2.18463889°E |
| פרטים | |
| שטח | 70 הקטאר |
|
portvellbcn | |
|
(למפת ברצלונה רגילה)   פורט ול | |
  | |
פורט וֶל (בקטלאנית: Port Vell, נהגה: [ˈpɔɾd ˈbeʎ], מילולית בעברית "הנמל הישן") הוא נמל על חוף הים בברצלונה, קטלוניה, ספרד, וחלק מנמל ברצלונה. הוא נבנה כחלק מתוכנית התחדשות עירונית לפני אולימפיאדת ברצלונה 1992. לפני כן, היה האזור מוזנח עם מחסנים ריקים, מגרשי רכבת ומפעלים. כיום, 16 מיליון אנשים מבקרים במתחם מדי שנה.[1]
פורט ול מהווה כיום מוקד משיכה ואטרקציית תיירות, ונמצאים בו המרמגנום (קניון עם חנויות, אולמות קולנוע רבים, ברים ומסעדות), IMAX והאקווריום הגדול באירופה המכיל 8,000 דגים ו-11 כרישים הכלולים ב-22 אגנים מלאים 6 מיליון ליטרים של מי ים. שביל להולכי רגל, רמבלה דה מאר, מחברת את לה רמבלה לפורט ול.[2] הוא משלב גשר נייד (אנ'), על מנת לאפשר לאניות להיכנס ולצאת מהנמל.[3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העת העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסביבות המאה הרביעית לפני הספירה ברצלונה נכבשה על ידי הלייטאני (אנ'). שבט אנשי איבריה שאכלסו את קו החוף בין הנהרות ליוברגט וטורדרה (אנ'). בארקנו, במונז'ואיק, היה היישוב העיקרי שלהם. אנשים אלה סחרו עם המושבה היוונית באמפוריאי, ובנו לשם כך מאגרי תבואה גדולים.
במאה ה-1 לספירה, הרומאים ייסדו מושבה, ברסינו, על הר טאבר (Tàber). פעילות הנמל הראשונה התקיימה בצד הצפוני של מונז'ואיק.
העיר ופעילויותיה הימיות החלו באמת לפרוח ולהתרחב כאשר חומות העיר של בארסינו נבנו לאחר הפלישה הברברית ב-263.
ימי הביניים והעידן המודרני
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך ימי הביניים המאוחרים, ברצלונה מצאה את עצמה על הגבול בין האסלאם מדרום לנצרות מצפון. מיקום אסטרטגי זה היה מכריע בצמיחתה של ברצלונה, שכן העיר התבססה כנקודת מסחר בין שני הישויות ובסופו של דבר, צמחה למעצמה הימית הגדולה ביותר בים התיכון, אף על פי שלא היה לה נמל ראוי לשמו. הספינות שעגנו בין המספנות המלכותיות (אנ') לעיר היו חשופות לגמרי לסערות הגדולות שהשפיעו לא פעם על חוף זה וגרמו לא אחת לספינות לטבוע.
סערות אלו הקשו מאוד על בניית נמל מלאכותי, משום שכמויות החול והמשקעים העצומות ששקעו כתוצאה מתופעות אלו פגעו בכל עבודה, בין אם מתמשכת ובין אם שלמה.
העבודה על הפרויקט המוצלח הראשון החלה בשנת 1477. המיזם כלל בניית רציף שהתפרש עד האי מאיאנס, איון חולי במרחק של כ-100 מטרים מהחוף.
מכיוון שהסוללה שהגנה על הנמל הוארכה בשלבים שונים מדרום ודרום-מערב לאי מאיאנס, שוקע חול בכמויות גדולות גם על החוף מדרום-מזרח למצודה. שכונת ברצלונטה נבנתה על חצי האי החדש הזה.
למרות העבודה המתמדת להרחבת הסוללה (שהגיעה למה שנקרא ה-Moll de Pescadors ב-1723), ב-1743 כמויות החול העצומות שהצטברו קרסו סופית. גדת חול עצומה בין קצה הסוללה למה שהוא כיום פלאסה דל פורטל דה לה פאו הכתיבה את סגירת הנמל, ולכדה כמה מהספינות שעגנו. המשואה ברציף מול דה פסקדור, נבנתה מעט מאוחר יותר, ב-1772.
על מנת לספק פתרון סופי לבעיית עומק הנמל, החלו ב-1816 העבודות להרחבת שובר הגלים, שהגיעו למה שנקרא סוללת הציפה ב-1882. עם זאת, גדת החול שנבנתה הראתה כי גם זה לא מספיק, והסוללה הוגדלה פעם נוספת, בזמן שנבנתה גם חומת נמל חיצונית ופתח הנמל הועבר למה שהוא כיום הרציף המערבי, או מול דה פוננט.[דרוש מקור]
בשנת 1868, שלטונות ברצלונה ביקשו אישור ממשרד הפיתוח להקים את מועצת העבודות הציבוריות של נמל ברצלונה (Junta d'obres), שהתכנסה לראשונה בשנת 1869. מוסד זה המשיך לפעול עד 1978.[דרוש מקור]
תחת מועצת העבודות הציבוריות אוחד מבנה הנמל והסכנה מחול וסופות חלפה לה.
בנייתו של המזח ה"רוחבי" הראשון, במקום בו עומד כיום מעגן ברצלונה (Moll de Barcelona), הושלמה בשנת 1882. רציף זה שיכן מאוחר יותר את מגדל חיימה הראשון (אנ'), מגדל הרכבל עבור החשמלית האווירית של פורט ול (אנ'), שנבנתה בנמל עבור התערוכה הבינלאומית של ברצלונה ב-1929, יריד עולמי, אך נפתחה רק ב-1931.
הנמל המשיך לגדול, והשתרע על פני הר מונז'ואיק לכיוון דלתה ליוברגט עם בנייתו של נמל פנימי על גדת הנהר, בדיוק היכן שמקורה של פעילות הנמל הראשונה של ברצלונה.[דרוש מקור]
סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוק האוטונומיה של הנמל אושר ב-1978, כאשר האתר קיבל את התואר הרשמי של הנמל האוטונומי של ברצלונה, ובשנת 1987 החלה העבודה על ניסוח התוכנית האסטרטגית, פרויקט שאפתני לפיתוח הנמל כולו. משרדי עבודות ציבוריות פורקו ב-1992, ובמקומם הוקמו רשות הנמלים.
במסגרת התוכנית האסטרטגית, הנמל בנוי סביב שלושה אזורים עיקריים: הנמל המסחרי, הנמל הלוגיסטי והנמל הישן. התוכנית נותנת תשומת לב מיוחדת לאחרון שבהם, הנמל הישן, במטרה להחיות אתר ישן היסטורי שהתיישן עקב עבודות הרחבה רחבות היקף בעשורים האחרונים ונדחק למטרות מסורתיות.
כיום, פורט ול משולב במלואו בעיר.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תחנת הרכבת התחתית של ברצלונה Drassanes, בקו L3.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פורט ול (בקטלאנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Port De Barcelona".
- ^ "Port Vell, Barcelona". A View on Cities. Archived from the original on 2020-02-16. Retrieved 2008-02-28.
- ^ "Port Vell - Rambla de Mar". Port De Barcelona website. Archived from the original on 2009-03-27. Retrieved 2010-03-02.